גלגיליות
- eylonkab
- 17 באוג׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
בירושלים ירד שלג פעם בכמה חורפים, אבל החזיק גג שבוע. היה קר, נכון אבל לא ברמה שקופא לו איזה אגם ואפשר ללמוד להחליק עליו.
אז החלופה היתה סקטים, לא המשוכללים עם הנעל מה שנקרא גלגיליות אלא אלו המתכווננים ממתכת ורצועות מעור עם אבזם כמו בחגורה.
כידוע ירושלים הררית, כולה ירידות ועליות, מה שתמיד הקשה על למידה לרכב על אופניים ונסיעה בכלל, היה דרוש לנו מישור.
יום אחד ההורים שלי נכנסו הביתה והודיעו שבגן הפעמון בנו במיוחד רחבת החלקה לגלגיליות ואף הגדילו לעשות ומשכירים במקום סקטים.
ההתרגשות היתה עצומה, התורים לבוטקה היו ארוכים אבל בסוף הצלחנו לשכור שני זוגות, לי ולאחותי הקטנה ויאללה עכשיו ללמוד, זו היתה חוויה לא נורמלית ואף ממכרת, הרגע הזה שתפסתי את הפרנציפ, זהו! בינגו! איזו התעלות, איזה כיף ועכשיו רק לא להתנגש בכמות הילדים וההורים האסטרונומית על המגרש.
לימים כשהפכתי לדיילת אוויר, בחורף טסתי בין היתר גם לטורונטו וממש מול המלון ישנה רחבת החלקה על קרח. אז פעם אחת הלכתי, שכרתי זוג וניסיתי, זה מאוד שונה מאלו שזכרתי מגן הפעמון, כאן למשל אין סטופר מגומי כזה שעוזר לעצור באמצע, צריך לתרגל טכניקה אחרת.
על הקרח צריך לזכור שאם נופלים, אז קודם נרטבים, קפוא ממש וגם חשוב להרים ידיים, כדי שמי שעובר ליד לא יחתוך לך את האצבעות 🙆🏻♀️
בקיצור העדפתי את אלו שבגן הפעמון.
אחרי הרבה שנים שנולדו לי ילדיי, קראתי בעלון של המתנ״ס שמגיע חוג חדש שנקרא:״ הוקי גלגיליות ״, ברור שרשמתי את שניהם וזו היתה שנה מלאה בהתנסויות חדשות בשבילם ולי תזכורת נוסטלגית לילדותי בירושלים.
השבוע קפצתי לבקר חברה ונחשו מה היה לבת שלה על הרגליים? גלגיליות לבנות מבריקות יפות עם ברק בצבע כסף נוצץ- וואו!!!!!!!! איזה כיף לה חשבתי, גם אמרתי לה, היה לי קשה להסתיר את ההתלהבות. איזה כיף שגם אחרי כל כך הרבה שנים הקסם עובד💫
לסקטים היו 4 גלגלים (כמו לסקיטבורד), והגלגיליות הומצאו מאוחר יותר. לסקטים העתיקים, הגלגלים היו מברזל, בעצם קוגלרים גדולים. אחי הפליא להחליק, וממש רקד איתם. אני מעולם לא הצלחתי אפילו לעמוד לרגע. רק לאחר שלמדתי להחליק על הקרח (בגיל 30 ) הצלחתי להחליק על הגלגיליות (שהן דומות לסכין של ההחלקה על הקרח).