תה

עונת התה החלה והיא כאן כדי להישאר כל החורף.

כילדה המבחר היה מצומצם - ירוק או כחול כזה של ועדי עובדים. היום יש מלא מלא מלא טעמים שונים ומשונים, פעם כל השקיות היו ארוזות בקופסא אחת קטנה או גדולה מסודרות טורים טורים.

היום כל שקית תה מקבלת אריזה אישית עם תכתובת שמסבירה איזה טעם השקית מציעה ופרטים נוספים שלא חשבנו שאנחנו צריכים לדעת לפני שאנחנו שותים כוס תה .

מאז שכל שקית קיבלה אריזה אישית הגיעו גם קופסאות עץ מהודרות לאיחסון של אלו.

אצל סבתא ציפורה שתו המון תה בוכרי בכוסות זכוכית שקופות דקות , שישבו בתוך תושבת מתכתית מעוטרת עם ידית.

את התה שתו בקולות מציצה דרך קוביות סוכר.

אלו הגיעו בקופסת קרטון כחולה וסבתא היתה מעבירה אותם לכלי מיוחד עם פינצטה קטנה.

עלי התה היו בתפזורת והם בושלו על הגז בקומקום קטן, זה הרכז, זו התמצית שממנה ישפכו מעט לכוסות ואז יוסיפו מים רותחים.

לא סתם ליפנים יש טקס תה, זו הבנה של עולם שלם מלא בריחות, טעמים והכרה של גוף ונפש.

ברוב הבתים שאני מסדרת התה מאוחסן במטבח בצמוד לפינת הקפה או במזווה.

איפה אתם מאחסנים את שקיות התה שלכם?

יש לכם אוסף גדול? מבחר מפואר?

או שאתם בכלל אנשי קפה וזה לפוסט אחר😀