כלב

עד שהביאו לנו את מישמיש די פחדתי מכלבים.

גרנו בקומה הרביעית בבניין ירושלמי מאוד לא טיפוסי( הכי גבוה בשכונה) , אסור היה לי לרדת ולעלות במעלית לבד.

בובי גר בקומה שלישית, ראיתי אותו פעמים בודדות אבל שמעתי את הנביחות המלחיצות שלו בכל פעם שעברתי בגרם המדרגות ליד הדלת שלו, יותר נכון טסתי את הקומה שלו ותמיד הפחד הזה, שצבט לי בלב והחשש , שעוד מעט הוא יתפוס אותי.

האהבה האמיתית הגיעה בגיל 21 , גרתי כבר בדירה משלי והיתה לי כלבה משלי ואיתה למדתי שלנהל בית עם כלב זה קצת שונה מבית נטול.

יש לכם כלב שאתם מגדלים בבית?

איך זה שינה את ההתנהלות של המשפחה?

הייתם צריכים להחליף רהיטים? לגלגל שטיח?

להחליף ריפוד? להשקיע בניקיון מקצועי?

לשנות הרגלים?

כל מה שקשור לסדר בבית בהקשר של כלב מעניין אותי ואשמח לשמוע מכם מה זה דורש ?

אני יכולה לספר לכם שהכלבה שלי אכלה לי את כל בובות הפרווה ששמרתי מהילדות והקיאה אותם על השטיח, כל זה ברגע של שעמום בעודי לומדת באוניברסיטה.

רוב הכלבים שאני מכירה, הפכו עם השנים לחלק מהמשפחה והבית ובכל סידור או מעבר דירה יש התיחסות ותשומת לב מיוחדת אליהם על מנת שירגישו הכי נוח ושיעבור להם בקלות.