מרק

״ מרק זה בית ״ , זה מה שיעל אמרה לי כשעברתי לגור בפעם הראשונה עם בן הזוג שלי, היינו סטודנטים ולא היה לנו הרבה זמן לבשל.

אצל יעל בבית כל יום היה מרק, לא רק בחורף.

למדתי שהיא צדקה, כשהסיר מתחיל לבעבע וריחות טובים מתחילים לעלות ממנו, אדים מקשטים את החלון הקר, בלוטות הטעם מתחילות לעבוד ואין כמו צלחת מרק חמה ביום חורף קר שתנחם ותשביע.

עם השנים למדתי להכין מרקים שונים וגיליתי את ההעדפות השונות של בני הבית.

כשהילדים היו קטנים הם אהבו מרק מסונן, צח צח, שחלילה לא ישחה שם איזה משהו זר, עם השנים נוספו אטריות, שקדי מרק , קרפלך, קניידלך ולעיתים רחוקות גם קובה ממולא בשר.

המרק שאני מכינה הכי טוב ותמיד מצליח לי זה מרק כתום, קחו מתכון:

מטגנים עם מעט שמן (בסיר עמוק )בצל יבש לבן גדול חתוך לקוביות, מוסיפים שלושה גזרים מקולפים וחתוכים לקוביות, שתי בטטות גדולות חתוכות , חתיכת דלעת, חופן עדשים כתומות שטופות היטב( לא חובה ), ממלאים במים עד לגובה הירקות ( לא יותר מדי ), ברתיחה לתבל במלח, פלפל שחור, אבקת מרק בטעם עוף, כורכום ומעט קינמון.

לבשל עד התרככות הירקות ובסוף הבישול לטחון הכל בבלנדר מוט.

יש מרק שאהוב עליכם במיוחד?

מרק שהוא בית עבורכם?

מזכיר נשכחות? אדם אהוב?

ספרו לי.