ויטרינה

שונאת ויטרינות!!!

הנה, אמרתי את זה. האמת היא כאחת שסדר זה בדמה, אני מבינה את ההגיון בקיומה הבסיסי של הויטרינה, מאיפה נולדה. יש לכם משהו יפה שבא לכם להשוויץ בו אבל לא בא לכם לנקות ממנו אבק.

יופי! הבת של הויטרינה זה ארון או קלפה מעץ עם חלון זכוכית חלבית- למה?! למה ככה? מה היתה כוונת המשורר? שיראו את כל הבלאגן שמתאכסן בארון דרך הזכוכית הלא שקופה? בשביל מה?

מיותר לגמריייייי.

אני רואה בעיצוב המודרני היום מטבחים עם ויטרינות בעלות פרופיל בלגי דק, הכל טוב ויפה אבל בשבילי זה בזבוז מקום וסוג של קבר לחפצים שישבו שם, אלא אם מדובר בדיירים מסודרים ממש.

אז אפשר להגדיר חוקים עשה ואל תעשה לגבי כל מה שקשור בויטרינה.

במידה ואתם מתכננים מטבח או ארון כולשהו בבית נסו לוותר על ויטרינה.

אם אתם ממש לא יכולים בלעדיה, הכניסו לתוכה חפצים שממש תרצו להציג לעולם ושינעימו לכם ולצופה את הנוף. אל תהססו להשתמש בחפצים האלו במידה ולא מדובר בחפצי נוי או אומנות.

לאחרונה ראיתי מטבח בו ארון עץ יפייפה שאת הדלתות הגדולות והמרשימות שלו מעטרות זכוכיות חלביות עם פיתוחי פרחים וגלים מתעקלים.

אבל מה הבעיה? כאשר הארון הזה הופך למזווה והדיירים מאחסנים בו את כל האוכל ולרוב יש שם בלאגן, מעבר לזכוכית זה לא נראה משהו.

פתרון יצירתי: במידה ולא ויתרתם על הויטרינה בין אם שקופה ובין אם אטומה הקפידו על הסדר במדפים, לשם כך העזרו במחלקי מגירות ותוחמים מתאימים.

כך מעבר לזכוכית יראה המון צבע אבל איכשהו מסודר.