חג שבועות

התמזל מזלי ויש לי דודה קיבוצניקית, לילדה ירושלמית זה שיחוק לא נורמלי רק שתדעו.

רק להם היו אופניים, לי מעולם לא היה.

רק להם יש מאגר מים ענק שקראו לו בריכה ואפשר לשחות שם חופשי בקיץ החם והדביק של השפלה( למי היה מזגן ?!).

ופעם בשנה יש חגיגת שבועות הכי שווה שיש, שיירת טרקטורים עם עגלות מקושטות, ביכורים, שמלות לבנות, טנא מלא פירות, הכל ירוק שזור פרחים ושיבולים, שירי חלוצים ועובדי אדמה והכי שווה זו התוצרת- בכל תחנה שבה נעצר הטרקטור קיבלנו משהו טעים.

ברפת קיבלנו שקית שוקו

בלול סוכריות על מקל בצורת תרנגול

היה שם ארטיק שווה בצורת פרה של טנא נוגה

ישבנו על ערימות חציר שדקרו בטוסיק וברגליים החשופות , על ראשינו זרים, שגם הם הציקו לא מעט, היה חם ודביק ובאיזה שהוא שלב גם השפריצו עלינו מים להתרעננות, לי זו זכורה כחוויית ילדות חיובית, בטוחה שלאמא שלי קצת פחות.

הכל הפסיק אחרי שבאחת השנים בת דודתי האהובה שברה את רגלה בזמן שישבה על אחת העגלות וזו הסתבכה בגלגל-הקיבוץ החליט שאין יותר הסעה של אורחים מבחוץ על עגלות הטרקטור וגם את החברים יסיעו מהיום עם מסגרת בטוחה.

היום אני גרה בכפר, יש כאן שיירות טרקטורים עם עגלות מקושטות, הבטיחו לנו בצהריים שאוטו גלידה יעבור ויחלק לתושבים גלידה שווה, לי זה נראה כמו שאריות של החגיגה האמיתית שפעם היתה ולעולם לא תחזור, הילדים שלי אפילו לא מתרגשים מזה, אני עוד קצת כן 👧🏻