נדוניה

בדור הנוכחי אני בספק אם מישהו מכיר את המונח או אי פעם נתקל בכזו מוחשית.

אבל דורות אחורה היתה כזו, גם היום יש נדוניה בחברות מסוימות, דתות שונות בהן המשפחה של הכלה דואגת לצייד אותה ערב חתונתה בכלים, בגדים, מצעים, תכשיטים- זה שלה, עם אלו היא תגיע לחתן שלה ואם חלילה תתגרש ממנו, הנדוניה חוזרת אליה.

שהייתי חיילת, בת שכבה שלי התחתנה והתפארה בזה שאמא שלה אירגנה לה נדוניה לתפארת, ״ הכל חדש ״, ככה היא אמרה.

היא רצתה שנקנא בה, היא דאגה לפרט איזה מצעים קנו לה ואיך אמא שלה שומרת את הכל בארון נפרד ולא מרשה לאף אחד לגעת.

אצלנו בבית , אפילו אצל הסבתא שלי, לא נהגו כך.

יש לי לקוחות, שאני מסדרת להם את הבית, שמראים לי אזורים בבית שבהם מאוחסנים חפצים לילדים מסיבות שונות- נדוניה שמחכה לחתונת הבת, צעצועים שמחכים לנכדים שעוד לא נולדו, ציוד של הסטודנטים שעוד אין להם מעון קבע, בגדים של ילדים שבגרו ועזבו את הבית- הם שמורים בארון ואף אחד לא מעז לגעת בהם.

אם יש מחסן מיועד זה יכול להקל על העומס בבית, במידה ואין הקיצון הוא שאחד החדרים בבית הופך לחדר מבולגן.

יש פתרונות להכל, האמינו לי ראיתי לא מעט.

ועל ״ חדר בלאגן ״ יש לי מלא לספר, אבל זה כבר בפוסט נפרד.