​סדר בסיפריית כוורת

רהיט שנכנס לחיינו בסוף שנות ה-90 ולצערי מככב בהם עד היום.

אז נכון אולי הוא כבר לא הכוכב שהיה שרכשנו אותו אבל יש שיחשבו שהוא אחלה פתרון לחפצים שלנו.

הרסתי לכם את הפואנטה אך לעיתים שווה להתחיל מהסוף כי במבחן התוצאה, מה שראיתי ברב הבתים אותם סידרתי, זו סיפריית כוורת עמוסה לעייפה.

סיפרייה שבמקור שימשה לכאורה תשתית טובה לספרים, שהיו מחולקים בה לקטגוריות, אך עם הזמן הפכה למעין מחסן נוח לכל מיני פיציפקעס שניקרו לנו בדרך ולא מצאנו מקום יותר נוח מאשר להניח אותם על אותם מדפים כל כך זמינים.

הפתרון שלי מאוד ברור- לא לכוורת !

כן, כן, הוציאו אותה מהבית, זה רהיט שאבד עליו הכלח.קנינו, ניסינו, טעינו והמסקנה הברורה: החוצה !

אני מאמינה שהבית שלנו צריך להיות נעים לסובבים בו ומצד שני גם נוח, אבל לא רק נוח.

בימיה הראשונים סיפריית הכוורת הייתה מסודרת ולא נאספו אליה חפצים מיותרים, היתה נוחה לשימוש וגם נעימה למראה.

כנראה שהפיתוי גדול ואנחנו מניחים במודע או שלא על מדפיה חפצים שלא קשורים אליה ובכך מעמיסים עליה והיא הופכת למראה לא נעים בכלל.

תמיד אפשר להגיד כן עכשיו זה ככה אבל ברגע שאסדר זה יראה אחרת לגמרי, הרבה יותר נעים ומזמין.

הבית הוא דינמי, חי, נושם, כל אלו הם תירוצים לבלאגן ומהם אני רוצה שנימנע- איך ?

פשוט- נמצא פתרון אחסון אחר, נכון יותר.

מהו?

ספרים אוהבים מדפים.

חפצים קטנים אוהבים מגירות,כך הם  לא יראו לעין ועדין נשמור עליהם בין שימוש לשימוש.

במידה ואחסנתם בכוורת משחקי קופסא  וההסבר היה שכך הם יותר נגישים לילדים, החליפו את הכוורת בארון דלתות , בו המשחקים יסודרו על מדפים, התוצאה הוויזואלית הרבה יותר נעימה לעין והמשחקים ישארו נקיים מאבק ושמישים לאורך זמן.

טיפ חשוב- במידה ואתם מרגישים שלא תעמדו בפיתוי ותניחו שמונצ׳ס על מדפי הספרים שסידרתם כל כך יפה, מקמו את הספרים בקדמת המדף ואל תשאירו רווח שיכול להזמין אליו חפצים מיותרים.

מזמינה אתכם לצלם ולשתף אותי בכוורות שלכם( אם יש) ואשמח לייעץ לכם על פתרון אחסון חלופי.