סל כביסה

לסבתות שלי לא היה סל לכביסה מלוכלכת.

לירושלמית היה בין חדר האמבטיה לחדר האחורי ארגז רוח קבוע בקיר עם חלנות מתריס עץ. לחדר הכביסה היתה דלת חורקת ושם עמדה מכונה עם פתח עליון.

הכביסה המלוכלכת נאספה לחדר הזה ושם טופלה.

לגמילה המכונה עמדה בתוך חדר האמבטיה, כן, היה צפוף אבל זה מה שהיה. הכביסה הגיעה לשם בגיגית ועזבה לתלייה בגיגית, לא היה סל.

לאמא שלי היה סל כביסה והיא ממש הקפידה בהפרדה ואפשר להכתיר אותה למלכה בתחום.

לימים השתכללה ובארון חדר האמבטיה ביקשה מהנגר מגירה המיועדת לכביסה המלוכלכת.

בבתים בהם אני עובדת יש כיום פתרונות לאחסון הכביסה מסוגים שונים- סל נצרים גדול, סל פלסטיק, סל סרוג מכותנה, ארגז מעץ,ניילון על מוטות מתכת ועוד ועוד.

שאלה: מתי פעם אחרונה ניקיתם/ כיבסתם את סל הכביסה המלוכלכת שלכם?

חשבו על זה , האזור הזה בבית מקבל את כל הבגדים שלנו לאחר שלבשנו אותם יום שלם על כל מה שנלווה לזה.

אני מוסיפה לסל הכביסה שלי מבשם ארוז במעטפת נייר שמפיץ ריח נעים ומדי פעם מכבסת את הבד שעוטף את סל הנצרים.

איך אתם מטפלים בסל הכביסה שלכם?

באיזו תדירות?

יש לכם מבשמים מומלצים?

לאלו מכם שהולכים על טבעי- ממליצה לפזר בתחתית הסל אבקת סודה לשתייה, זה סופח ריחות מווווושלם ולא מסוכן לבע״ח וקטנטנים .