סמרטוטים

אצל סבתא ציפורה כשהתחשק לי משהו מתוק, ביקשתי לחם שחור עם חלבה.

עד היום אני אוהבת חלבה, לא עבר לי, אבל הכי פשוט, לא כזה שמשלבים בעוגת שמרים יוקרתית ולא שערות חלבה מקופסא, חלבה שמגיעה בגבעה עטופה בנייר כסף מרשרש, בלי מוקשים כמו שיש בשוק ובלי ציפוי כמו שיש בסופר.

ולמה אני מספרת לכם את זה? אולי כדי להזכר במטבח הקטן של סבתא , שהייתי יושבת ליד השולחן ונהנית מכל ביס.

סמרטוטי יוניברסל נכנסו מאוחר למטבח של סבתא ציפורה ורק הם, היא הקפידה ואף לימדה אותי והזהירה מפני חיקויים.

לשטיפת הרצפה היו סמרטוטים לבנים עבים עם פס כחול או אדום. הם נקנו באריזות של זוג ולפעמים יותר. לניקיון אבק ואחרים סבתא גזרה גופיות לבנות ישנות של סבא. אני ממש זוכרת את הצליל של קריעת הבד והכנת הסמרטוטים.

היא אמרה שאלו סמרטוטים טובים ( לימים הבנתי שסמרטוט לא טוב, זה אחד שמשאיר סימן ). השיטה הטובה ביותר לניקוי שמשות ללא סימן- עיתונים, לא מגזינים חלילה, נייר עיתון פשוט והכי טוב הארץ בזכות גודל הדף.

היום יש סמרטוטי יוקרה, עם מיקרופייבר שזה סוג של סיב שיוצר במעבדה, הם קלים ודקים כדי שיהיה קל לסחוט אותם ואח״כ גם לייבש לפעם הבאה , סמרטוטים בצבעים פלורסנטים שחס וחלילה מישהו יפספס ועוד מלא פטנטים שמבטיחים לנו הנאה והקלה בזמן ניקיון הבית , העבודה והמכונית.

ביקשו ממני לכתוב פוסט על סמרטוטים בעיקר כדי לקרוא את התגובות שלכם ולשמוע מכם איך אתם בוחרים לנקות את הבית שלכם, עם איזה סמרטוטים? אולי יש לכם טיפ שווה שתרצו לחלוק.

אז אני מזמינה אתכם לספר ולשתף את מי שעוקב ואולי כולנו נחכימה יחד.

אני יכולה לספר שאצלי במטבח אני מעדיפה את הסמרטוטים החד פעמיים בריח לימון, משתמשים וזורקים.