קורנפלקס

ויקי ודני , חברים טובים של ההורים, בגיל שבע הכירו לי בפעם הראשונה בחיים שלי את פתיתי התירס הפריכים והסבירו לי שאוכלים אותם בקערה עם חלב בעזרת כף. בזמנו זה היה נראה לי מהפכני

וחשבתי לעצמי איזה יופי של דברים עושים שם באמריקה וכמה נחמד שויקי ודני נסעו והביאו לנו את הבשורה.

בהרבה מטבחים שאני מסדרת כשמגיעים למזווה לרוב עולה השאלה:״ איפה נשים את הקורנפלקס?״

ישנם בתים שהקופסאות הצבעוניות והמתוקות האלו תופסות לא מעט נפח.

בגדול נרצה שהלקוחות של הקורנפלקס יעשו כמה שפחות פעולות כדי להגיע לקופסא המבוקשת ואם ממש הצליח לנו בחינוך אז גם שיחזירו למקום בלי מאמץ.

זו לא משימה כל כך מורכבת אבל כדאי לתת לה טיפה מחשבה.

אם מדובר בתדירות שימוש גבוהה ולרוב מי שמשתמש בהן הוא בגובה של ילד אז רצוי להתחשב בעובדה זו ולמקם במקום נגיש אך מוסתר והכי חשוב מוגן מנמלים.

פעם בחברה גדולה לקופסאות פלסטיק( שלא נזכיר את שמה) הציעו פתרון לאחסון דגני הבוקר ולי זה נראה ממש טרחני להתחיל להעביר מהשקית למיכלים וגם אף אחד לא ממש הבטיח שהטריות תישמר אז החלטתי שהכי טוב שהקורנפלקס ישאר בשקית המקורית ובתוך הקופסא הצבעונית, הרי זה חלק מהחגיגה, לא?!

הכי חשוב לזכור זה שהקופסאות האלו מבקשות מדף מספיק גבוה, כדי שיוכלו להתאים או מגירה שתוכל להסגר בזמן שהקופסאות עומדות לרוחבה.

ספרו לי היכן אתם מאחסנים את דגני הבוקר שלכם, האם הסדר נשמר בדרך זו? אם תרצו להוסיף צילום בכלל יהיה נפלא.